side-area-logo
מה הבנק מחפש כשהוא מבקש את המאזן שלנו

מה הבנק מחפש כשהוא מבקש את המאזן שלנו

 בבואנו לקבל אשראי מהבנק, אנו נדרשים להציג לבנק את הדוחות הכספיים של החברה שלנו. הבנקאי שבוחן את הדוחות הכספיים שלנו, לא מכיר את אופי הפעילות שלנו ולא תמיד יש לו את הזמן להיכנס לעובי הקורה, עלולה להיווצר תמונה שגויה בנוגע לפעילות שלנו. התמונה השגויה שתיווצר תתבסס על נתונים, מספרים, מגמות ועל ניסיון העבר שלו עם לקוחות אחרים מהענף שלנו או מענפים דומים, שלא באמת קשורים אלינו… על מנת שהתמונה שתיווצר בעיניי הבנקאי תהיה חיובית ככל האפשר, אנו צריכים לדעת את הסעיפים המרכזיים אותם הוא בוחן ואת ה”אורות האדומים” שהוא מנסה לאתר.

 ברמת המאקרו, המאזן מחולק לשני חלקים עיקריים – צד הנכסים וצד ההתחייבויות. ההפרש בין שני הצדדים נקרא “הון עצמי” והוא מהווה את כרית הביטחון מבחינת הבנק (והחברה) ליום שחור. כלומר, ככל שההון העצמי של החברה גבוה יותר, הבנק רגוע יותר ומבין שמדובר בחברה יציבה שעתידה להישאר כאן לאורך זמן. נתון נוסף שהבנק בודק ביחס להון העצמי הוא שיעורו מסך המאזן. שיעור זה מתקבל מחלוקה של סך ההון העצמי בסך המאזן. שיעור ההון העצמי המקובל משתנה מענף לענף, אבל באופן כללי ניתן לומר שהון עצמי הגבוה מ 20% מצביע על חברה יציבה. קיימת “התפלפלות” בחישוב ההון העצמי אשר לוקחת בחשבון גם הלוואות בעלים וחובות של חברות קשורות, הנקראת “הון עצמי מוחשי”, אולם קצרה היריעה מלהכיל.

 בצד הנכסים, קיים סעיף המפרט את יתרת החובות של הלקוחות שלנו בגין שירותים שנתנו להם והוא נקרא סעיף הלקוחות. כל שיק עתידי שטרם הפקדנו ו/או חשבונית שהוצאנו וטרם קיבלנו בגינה תשלום, ייכנסו לסעיף זה. עלייה בסעיף זה יכולה להצביע על גידול בפעילות העסקית שלנו, קרי מכרנו יותר ויש לנו יותר שיקים בקופה, אולם עלייה בסעיף זה יכולה גם להצביע על קושי בהתמודדות מול לקוחות בגבייה. הקושי בגבייה מתבטא בכך שהלקוחות “מרשים” לעצמם לשלם בגין השירות או המוצר שקיבלו זמן רב אחרי שהם קבלתו. ניתן לפתור את ההתלבטות לגבי המשמעות של העלייה בסעיף זה, ע”י הוצאת דוח גיול חובות, המפרט את סכום החוב ואת משך הזמן בו החוב קיים וכך גם ניתן להראות לבנק את סך החובות שאנו מתקשים בגבייתם (בתקווה שאין הרבה כאלו). מידע נוסף שחשוב לבנק (ולנו) לדעת הוא כמה אחוז מסך הלקוחות מהווים הלקוחות הגדולים שלנו. ככל שלקוח מהווה אחוז גדול יותר מהמחזור שלנו, במידה ויעזוב, אנו עלולים למצוא עצמנו מול שוקת שבורה בדמות ירידה במחזור. לכן, במידה ויש לקוח אסטרטגי שמהווה מעל 10% מהמחזור שלנו, אנו צריכים להיות ערים לכך והבין את היתרונות והחסרונות שיש בכך.

 עדיין בצד הנכסים, יש את סעיף המלאי שכל עלייה ו/או ירידה בו צריכה להיות מלווה בהסבר מפורט. צריך לדעת להסביר אם העלייה במלאי נובעת מ”מלאי מת” שלא הצלחנו למכור או מרכישת מלאי גדולה שקנינו בהזדמנות. כמו כן, ירידה במלאי עשויה להצביע על התייעלות ע”י כך שפחות מלאי יושב אצלנו במחסנים, אלא מועבר במהירות ללקוחותינו, או על ירידה ברכישות שלנו למלאי, אשר נובעת מירידה בביקוש למוצר שלנו.

 בצד ההתחייבויות, קיים סעיף משמעותי נוסף שבדומה לסעיף הלקוחות, ניתן ללמוד ממנו רבות על מעמד החברה בענף – זהו סעיף הספקים. עלייה בסעיף הספקים עשויה להצביע על הרצון של ספקים לעבוד איתנו וניסיון שלהם להגדיל את הרכישות שלנו מהם ע”י גידול בימי האשראי שהם נותנים לנו ו/או גידול בהיקף האשראי שהם מוכנים לתת לנו. לעומת זאת, ירידה בסעיף הספקים, עלולה להצביע על קיטון בימי האשראי שהספקים מוכנים לתת לנו, או לחילופין מעבר של החברה לרכישה במזומן כתוצאה מיכולת פיננסית גבוהה או מעבר מרכישה מספקים בארץ לרכישה מספקים בחו”ל שבדר”כ מאופיינים באשראי לזמן קצר יותר.

 לסיכום, בבואנו לקבל אשראי מהבנק, אנו חושפים את הליבה של העסק שלנו כפי שהיא באה לידי ביטוי בדוחות הכספיים. לכל מספר ולכל מגמה בדוחות הכספיים יש סיבה, שכן המספרים הם רק התוצאה. החובה המוטלת עלינו כבעלי עסקים היא לדעת את הסיבות לאירועים שקרו בעסק שלנו, גם כדי שנדע ללמוד מהטעויות ומההצלחות שלנו וגם כדי שנבהיר לבנק שהכסף שלהם בידיים נאמנות.

בואו לבקר אותי ב – google+

admin

Leave a reply